סיפורים אישיים

טנא עומרים – מלוא הטנא רב פאר וצביון

  • 03-07-2016
  • admin

 

יש הרבה קווי דמיון בין שתי החברות הטובות נועה ישראל-טוב וענבל שלו, המתגוררות בשכנות ביישוב טנא עומרים הנמצא בנגב הצפוני המקצוע, האהבה למקום, לנופים הפסטוראליים, לקהילה החמה ואפילו קצת במראה החיצוני. יש גם שוני בין השתיים: נועה דתייה וענבל לא. טנא עומרים, כמאמר השיר "מלוא הטנא רב פאר", מלא בכל טוב הארץ: חילוניים, דתיים מכל הגוונים, מסורתיים, משפחות מהצפון, מהמרכז והדרום, בני מושבים ועירוניים, עולים חדשים, ותיקים וגרעין של מפונים. שנתחיל?

 

 

 

IMG_5649

היי ענבל שלו, מי בבית?אני ענבל (38) דולה ומכינה ללידה, זיו (42) שחקן בתאטרון "פלייבק" בבאר שבע, יועץ אינטרנט ובעל תואר בפסיכולוגיה קלינית וטנא הקטן (1.9) מאיפה הגעתם לטנא עומרים?אני במקור מרעננה וזיו מקריית אתא. הגענו לטנא בשנת 2013 למה דווקא טנא עומרים?חיפשנו ישוב קהילתי מבודד יחסית, בטבע, עם קהילה מגוונת כי מאוד חשובה לי המסורת ושיהיה במחיר סביר שנוכל לעמוד בו. את כל זה מצאנו בטנא עומרים. ספרי על המפגש הראשון עם המקום?

שנינו למדנו באוניברסיטת בן גוריון וכבר אז התאהבנו בנגב, אבל הגענו לכאן די במקרה. במסגרת טיול בהודו לקראת החזרה לארץ, חיפשנו לרכוש דירה במחיר שפוי אז נכנסנו לאתר 'הומלס' ועשינו חיפוש נכס לפי מחיר וככה הגענו לטנא עומרים. כשחזרנו לארץ נסענו לראות את הדירה, נכנסנו אליה, הסתכלנו אחד על השני ובלי להחליף מילה נתנו כיף אחד לשני. פשוט ידענו שהגענו הביתה.

 

איך היתה תקופת ההסתגלות?

בינואר 2013 הגענו בליל שישי עם הרכב הפרטי ובתוכו הציוד שלנו שכלל בערך מזרן, מצעים וכלי מטבח. כבר למחרת בבוקר פגשנו במקרה שכנה שהזמינה אותנו אליהם. התקופה הראשונה בטנא היתה קסומה, ירד שלג והכל היה כל כך יפה מסביב. גם האנשים היו מקסימים, באו לבקר, להכיר, הביאו עוגות ומטעמים. בגלל שהיה נורא קר באותה שנה, היישוב נראה לנו שומם, אבל איך שהאביב הגיע, המדרכות והגינות התמלאו באנשים וילדים. בקיץ בכלל שוקק – בבריכה בעיקר.

 

איך החיים ביישוב קהילתי מעורב?

מצריך התחשבות הדדית וסובלנות. יש הרבה אירועים קהילתיים משותפים שמזמינים אליהם קייטרינג כשר, או שהמשפחות הדתיות מביאות את האוכל והחילוניות שתייה ודברים סגורים שנרכשו. יש גם אירועים נפרדים שכולם מוזמנים אליהם כמובן, אבל לא כולם מגיעים: תפילות, שירה בציבור בבריכה ועוד.

 

למי מתאים לגור בטנא עומרים?

לאנשים שאוהבים להיות מעורבים, אוהבים חברה ורוצים לקחת חלק ולהשפיע על אופי היישוב.

 

לסיכום, מה כל אחד מבני המשפחה אוהב בטנא עומרים?

ענבל – הכי אוהבת את האנשים

זיו – אוהב את מגרש הטניס ואת השקט.

טנא – הכי אוהב את הגינה הקהילתית.

 

 

היי נועה ישראל-טוב, מי בבית?אני נועה (29) מיילדת בבית החולים סורוקה שבבאר שבע, שי בעלי (38) אח בקופת החולים לאומית וביישוב עצמו, יונתן (8) ואחינועם (3). מאיפה הגעתם לטנא עומרים?במקור אני מהישוב נוף איילון ושי מחולון. הגענו לכאן לפני 3 שנים.למה דווקא טנא עומרים?כשעברנו לדרום בעקבות מקום העבודה, חיפשנו לגור ביישוב קהילתי מעורב של דתיים וחילוניים. היה לנו מאוד חשוב שהילדים יכירו מגוון צורות חיים ולא יגדלו עם דעות קדומות. אני למשל גדלתי ביישוב דתי תורני ונחקק לי זיכרון ילדות – תגובתה של חברת ילדות כשראתה לראשונה ילדה עם מכנסיים קצרים ושאלה "היא גויה?" לא הייתי רוצה מציאות כזו עבור ילדיי. ספרי על המפגש הראשון עם המקום?

חבר שלנו שגר בטנא המליץ לנו לבדוק את המקום. באנו אליו בשעות אחר הצהריים והדבר הראשון שקיבל את פנינו זה היופי של המקום וכל מה שסביבו –  הנופים והאוויר הצח, זה היה הקליק הראשוני. אחר כך התאהבנו באוכלוסייה כשהגענו בפעם השנייה לשבת קליטה.

 

איך היתה תקופת ההסתגלות?

מהממת! היינו באורות כמה שבועות, אפילו חודשים. בהתחלה היו חששות טבעיים כמו "אולי זה לא המקום הנכון עבורנו" אבל איך שהגענו החששות התנדפו כלא היו. ועדת "חיבוק ראשון" דאגה להציג בפנינו את התושבים, קיבלנו דף מידע עם כל הטלפונים החיוניים ואז התחילה הנהירה לביתנו… עוגות, שתייה, ארוחות צהריים, הזמנות לשישי בערב ועוד. החיבוק של טנא למשפחות החדשות זה באמת משהו מיוחד.

 

איך החיים ביישוב קהילתי מעורב?

מהבחינה הזו, די דומה למה שקורה בעיר. מכבדים אחד את השני, כל אחד פועל לפי מה שמתאים לו – למשל בשבת, מתקיימת תפילה בבית הכנסת ובצמוד אליו בריכת היישוב פתוחה.

 

הילדים שלכם לא מקנאים?

ממש לא. הם יודעים שהם הולכים לבית הכנסת ומקבלים זאת באהבה והבנה.

 

ובכל זאת, בטח יש מחלוקות.

ברור, כמו בכל מקום. מציאות מורכבת מצריכה פתרונות יצירתיים – דמויות המפתח ורבני היישוב הם אנשים המחפשים את הפשרה והקרבה.

לסיכום, מה כל אחד מבני המשפחה אוהב בטנא עומרים?

נועה – את השקט, את האוויר הצח ואת האוכלוסייה המהממת.

שי – את אשתי! וגם את המיקרו קוסמוס של עם ישראל, החיבור בין האנשים שבתקווה יתפשט לכל המדינה.

יונתן – את הבריכה, את החברים והמרחבים.

אחינועם – מאוד אוהבת את המטפלת שלה ולטוס עם הבימבה בירידות של המדרכה.

 

טנא עומרים – נעים להכיר

איפה: נמצא בדרום הר חברון, קרוב למיתר וכ-20 דקות מבאר שבע, בתחומה של המועצה האזורית הר חברון.

מקום עם אופי: היישוב הוקם בשנת 1983 כהיאחזות נח״ל בשם ״נחל עומרים״ ואוזרח בשנת 1984. בשנת 2005 נקלטו בישוב כ-20 משפחות מהיישוב מורג שפונה מגוש קטיף. כיום מתגוררות ביישוב כ-170 משפחות, עם רוב קטן "לטובת" החילוניים. זהו היישוב הגדול ביותר במועצה האזורית הר חברון מבחינת מספר בתי אב. שמו הרשמי של היישוב הינו ״טנא״ אולם התושבים קוראים למקום "עומרים" או "טנא עומרים".

תרבות ופנאי: בטנא עומרים מופעלים מספר מתקנים ושירותי פנאי לרווחת התושבים: ג'ימבורי, מועדון חברים, חוגים, גן משחקים, מגרש ספורט, בריכה, ספרייה, חדר כושר, חוות סוסים וגינה קהילתית – פרויקט קהילתי מקסים בו מגדלים תושבי טנא ירקות ותבלינים.

חינוך: בתחומי היישוב ישנן מספר מסגרות חינוך:  מעון פעוטות משותף, שני גני ילדים בעלי צביון דתי וגן אחד חילוני. ילדי בית הספר הדתיים לומדים בעתניאל או במיתר והילדים החילוניים בבית הספר הממלכתי במיתר. במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי מתקיימים ביישוב מגוון חוגים ושתי תנועות נוער – בני עקיבא והנוער הלאומי.

אפשרויות דיור: בטנא שכונת קרוונים יפה ומטופחת, במחיר השכרה נוח, המיועדת לזוגות צעירים ולמשפחות שרק הגיעו ליישוב. כמו כן ניתן לרכוש בית מיד שניה, או בית חדש בשכונה החדשה. המגורים בטנא מותנים במעבר וועדת קבלה הכוללת ראיון אישי, מרכז הערכה והצבעה של וועדת קליטה.

 

למידע נוסף על הזדמנויות המגורים בטנא עומרים ועל יישובים קולטים נוספים בנגב ובגליל התקשרו למרכזי המידע לנגב ולגליל 1-800-215-216

 

 

 

 

 

מפתח תקווה לאופקים – סיפורה של משפחת דעאל

  • 14-06-2016
  • admin

יש מישהו בבית: יוני ושירה (32) שילה (6.5) גלעד (5) רועי (1.5)

 

משם לכאן: עברו מפתח תקווה לעיר אופקים

 

הבוקר בא ולעבודה: יוני עובד סוציאלי , שירה יועצת חינוכית ורכזת קליטה בגרעין

 

למה עברנו? חיפשנו מקום ערכי עם קהילה איכותית ואפשרות לעשייה משמעותית במקום המגורים בו אנו חיים ומקימים בו את ביתנו. הח

יבור לגרעין "אפיקי אורות" נעשה בתקופת הצבא של יוני שעם סיום השירות הצבאי והתואר ידע שיעבור לגור באופקים. בימים אלו, יוני ושירה מתגוררים בשכירות עם שלושת ילדיהם ובונים את ביתם.

 

על מה מוותרים: בעיקר על אפשרויות הבחירה הרבות שיש בעיר הגדולה. כלומר, פחות מוסדות חינוך, פחות אפשרויות בילוי המתאימים לנו, אך עדיין זה לא משהו שמפריע לנו, לידינו נמצאת באר שבע במרחק נסיעה קצרצר.

 

מסר למתלבטים: אל תתלבטו! בואו לראות בענייכם ולהרגיש מקרוב. יש סטיגמות רבות על עיירות הפיתוח בכלל ואופקים בפרט אך מרביתן כלל לא נכונות . הילדים מאושרים, החינוך מצוין, הקהילה מדהימה ועוטפת . "אני מודה ליוני לפחות פעם בשבוע על .

הצעד החכם שעשינו" מסכמת שירה

 

מהקור של בוסטון לחום הנגב – סיפור המעבר של משפחת עקביוב

  • 17-05-2016
  • admin

יש מישהו בבית?

יעקב (40) סבין (39) יהונתן (8)

 

משם לכאן                                                                                                                  

עברו לפני חצי שנה מבוסטון ליישוב עומר בעקבות מקום העבודה של יעקב וסבין. בית פרטי בשכירות, עם חצר וחתולה בשם מיצי.

 

הבוקר בא ולעבודה                                                                                            

יעקב חבר סגל במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. סבין מדענית עובדת במכון ויצמן  ובאוניברסיטת בן גוריון

 

אהבה ממבט ראשון                                                                                           

אחרי הקור של בוסטון, דבר ראשון התאהבו במזג האוויר החם והיבש. אוהבים במיוחד את האוכל המקומי (חומוס ופאלפל כמובן) ואוהבים את האוניברסיטה.

 

על מה מוותרים                                                                                            

בתחילה חששו מהשינוי התרבותי מבוסטון המאופקת – חששו שאנשים יהיו לא נחמדים, גסי רוח ושידחפו את האף לענייניהם הפרטיים. אבל בסופו של דבר המשפחה, החברים, האוכל ומזג האוויר מנצחים בגדול. אם האנשים היו מחונכים בדרך לעבודה ובתור לסופרמרקט החיים בארץ היו כמעט מושלמים.

 

 

 

מסר למתלבטים?                                                                                               

לפני שמחליטים על מקום מגורים, לבדוק היטב לפני את הסגנון ואת אופי הישוב והאם מתאים לערכים ולאופי המשפחה.

 

יד ביד עם מרכז המידע                                                                                  

יעקב: "הסיור שערכנו עם נציג תנועת אור בבאר שבע, פקח את עינינו והציג לנו את העיר כמו שמעולם לא חווינו ולא זכרנו. בנוסף, נעזרנו במאגר המידע המקיף של התנועה. עד היום נציגי מרכז המידע יוצרים אתנו קשר, מתעניינים ומלווים. אנו מתכוונים להיעזר בהם גם בהמשך, שנחליט לרכוש בית".

 

אהבה ממרחב ראשון

  • admin

 

  • לרותם ואושרי הספיק ביקור אחד במרחב עם כדי להבין שמצאו את ביתם

 

 

 

 

 

יש מישהו בבית?

רותם טפסי, סטודנטית לחינוך ועובדת המועצה האזורית רמת הנגב. אושרי טפסי בעל עסק עצמאי לכלי בית בבאר שבע. הילדים: ירין (7.5) ודותן (5.5).

 

נקודת מוצא:

רותם נולדה במושב קלחים ועברה עם משפחתה לבאר שבע. אושרי נולד באתיופיה ועלה לישראל בגיל 5 ישר לבאר שבע, שם הכירו.

 

איך נולד רעיון המעבר?

"חיפשנו מקום שקט בו הילדים יוכלו למצות את הילדות שלהם – שיוכלו להסתובב בחופשיות, בביטחון. מצד שני, חיפשנו מקום קרוב לבאר שבע – להיות קרובים למשפחה, לעבודה וללימודים".

 

כמה ישובים בדקתם עד שהגעתם למרחב עם?

"רק את מרחב עם. כשהחלטנו לעבור לא היה לנו מושג איזה יישוב יענה על כל הדרישות שלנו: גם כפרי, גם דתי אבל לא הומוגני מדי, גם קהילתי ומצד שני שתהיה פרטיות.

 

 

 

פנינו למרכז המידע לנגב ואחרי שיחה עם נציגת מעבר, היא המליצה לנו על מרחב עם"

 

מתי החלטתם ש'יאללה עוברים'?

"כחלק מתהליך ההיכרות והקליטה, הגענו ל"עשות שבת" ביישוב. הכנסת האורחים היתה כל כך חמה ומזמינה, הרגשנו ממש רצויים. קבלת השבת בבית הכנסת היתה עוצמתית ומרגשת, כולם הגיעו ושרו יחד. היה סוחף. לשנינו היה ברור שמצאנו את הבית".

 

והילדים?

"גם הילדים הודיעו לנו כבר באותה השבת שנשארים", צוחקת רותם.

 

אם כבר הזכרנו את הילדים, איך החינוך?

"לא יכולנו לבקש יותר טוב מזה לילדים שלנו – מכל הבחינות – גם מבחינת המסגרות הפורמאליות והבלתי פורמאליות וגם מבחינת האווירה והקשר בין הילדים במרחב עם.

 

יש וויתורים?

"אין, רק הרווחנו. אפילו המרחק מהמשפחה אינו מהווה בעיה – עולים על האוטו ותוך 40 דקות אנחנו אצלם".

 

ומה לגבי המדבר?

"יש משהו מרפא במדבר. משהו שלם. במצב של דכדוך, 5 דקות מול השקט והמרחב של המשבר וזה עובר".

 

תני טיפ למתלבטים?

"שרק יגיעו לעשות אצלנו שבת. כל מי שמגיע רוצה להישאר".

 

ספרי לנו מה כל אחד אוהב במרחב עם?

רותם – את הקהילה

אושרי – את השקט

ירין ודותן – את הגן שעשועים החדש

 

  • מרחב עם – תעודת זהות

איפה: במועצה האזורית רמת נגב, על גבעה בין שדה בוקר לירוחם,.כ-10 דקות מירוחם, חצי שעה מבאר שבע וממצפה רמון.

מקום עם אופי: מרחב עם הוא היישוב הקהילתי הדתי הדרומי בישראל, הוקם ב-2001  ביוזמתה של תנועת אור. שמו ניתן לו כסמל למרחבים העצומים בהם הוא נמצא, ועל שמו של השר רחבעם זאבי שנקבר ביום בו החלה עבודת הפיתוח להקמת היישוב. מאז הקמתו, מושך הישוב אנשים מיוחדים וייחודיים וכיום מתגוררות בו למעלה מ-60 משפחות, עם תוכנית להרחבה בכמה שלבים, עד ל-500 משפחות. עיקר התעסוקה של התושבים מתרכזת בסביבת היישוב, בחינוך, מפעלים, תעשייה ויזמות.

חינוך: הילדים במרחב עם הם ליבו של היישוב. בישוב ישנן מסגרות חינוך לגיל הרך. תלמידי יסודי לומדים בבית הספר ממלכתי דתי החדש שהוקם בקרית החינוך של המועצה האזורית רמת נגב, מרחק של 6 דקות נסיעה. תלמידי התיכון לומדים במצפה רמון ובירוחם, או בישיבות ובאולפנות בתנאי פנימייה.

בישוב פועלת מערכת חינוך בלתי פורמאלי הכוללת שיעורים תורנים, חוגים ופעילויות לילדים בחגים, סניף של תנועות עוז ובני עקיבא.

ממייל קבוצתי ליישוב קהילתי

  • admin

 

  • לא היה יישוב אחד שהתלהב לקלוט את 15 חברי גרעין שיזף. במשך תקופה ארוכה ניסה שמיל אדלר למצוא מקום שיקבל אותו ואת הקהילה המעורבת שרצה להקים "מהר מאוד הבנו שאנחנו אישיות לא רצויה – הדתיים לא רצו לקלוט חילוניים מחשש לפגיעה בצביון הדתי וגם החילוניים חששו משינוי בסטטוס קוו", סיפר אדלר, "אבל לרגע לא הפסקנו לנסות".

 

 

 

 

 

היישוב שיזף הוקם בעקבות מחאת הקוטג' של קיץ 2011, כמענה למצוקת הנדל"ן, אבל לא רק: כמו הרבהרעיונות לא שיגרתים, גם שיזף התחיל כשאיפה וחלום של איש אחד שהצליח לסחוף אחריו אחרים.

שמיל אדלר הוא שמו, בחור טוב ירושלים, בן 31, מנהל עמותת "אתגרים" בדרום. עוד בנעוריו כתלמיד ישיבה הוא התאהב בנגב, כשחרש את המדבר בטיולים וכבר אז היה לו ברור שזה יהיה ביתו בעתיד. סיפור ההתיישבות בנגב של שמיל ואשתו דפי, גם היא ירושלמית במקור, התחיל בזמן לימודיהם באוניברסיטת בן-גוריון. הם עברו מספר תחנות בדרום, ביניהן דימונה, באר שבע ועזוז, בחיפוש קהילה שתתאים להשקפת עולמם הערכית והאמונית: מקום כפרי והטרוגני המשלב אנשים בעלי השקפות עולם שונות, דעות מגוונות וצביון אמוני שונה.

 

 

"יש לי מה ללמוד מכל אדם ובעיקר אם הוא שונה ממני"

"היה לי מוזר שאין אף מקום מדרום לעיר באר שבע שמשלב אורח חיים כפרי עם אוכלוסייה מעורבת דתיים  וחילוניים", סיפר אדלר, "חיפשתי מקום שיעשיר אותי ואת משפחתי. יש לי מה ללמוד מכל אדם ובעיקר אם הוא שונה ממני".

השניים פנו לעמותת "איילים" בבקשה לעזרה. "תארגנו קבוצה של 15 משפחות ואז נדבר", נאמר להם וזה בדיוק מה שהם עשו. עוד באותו לילה הם שלחו "מייל הזוי", לדבריהם, שקרא להצטרף ליישוב מעורב בנגב. המייל התגלגל בין חברים, למכרים ולאנשים שכלל לא הכירו, עד שכעבור מספר שבועות התמלאה הרשימה שלהם ב-15 משפחות צעירות שנמשכו לחלום.

"הגיעו אנשים מכל הסוגים, חילוניים ודתיים, ימנים ושמאלנים, כלכלנים ואנשים איכות הסביבה", הוא נזכר. הקבוצה המתגבשת סביב רעיון היישוב המעורב, החלה לפעול במרץ בשני מישורים: המישור הטכני מול הרשויות ובמישור הקהילתי, נפגשו פעם בחודש כדי לגבש חזון, זהות חברתית ויישובית.

במהלך החיפושים אחר מקום כפרי שיקלוט את הקהילה המתגבשת, נתקלו חברי הגרעין ביחס חשדני ומסתייג מהשילוב של דתיים וחילוניים ואף יישוב לא שש לקלוט אליו את הגרעין שעלול לערער את המרקם החברתי והקהילתי.

לבסוף הפתרון הגיע מכיוונו של שמוליק ריפמן, ראש מועצת רמת נגב, אצלו מצאו אוזן קשבת ופתרון זמני בשטחה של המועצה ובחודש מרץ 2012 נחנך שיזף בטקס חגיגי, במעמד השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום.

"באים לכאן אנשים מדהימים, הייתי נותן לכל אחד בשיזף לגדל לי את הילדים. וועדת קליטה אצלנו לא עובדת קשה מדי", עונה שמיל בבדיחות לשאלה האם יש קריטריונים לקבלה ליישוב ומוסיף: "מי שבוחר להגיע לכאן יודע מראש לאן הוא נכנס. אני מודה, אנחנו הרבה פחות הטרוגניים ממה שהיינו רוצים להיות ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד מקהילות מעורבות כדוגמת מעלה אדומים".

השאיפה של חברי שיזף היא לצרף אליהם את 50 המשפחות שכבר נקלטו לקהילה ומחכות להרחבת המחנה הזמני או להקמת יישוב הקבע. בינתיים, הקהילה הפעלתנית והססגונית מקיימת חיי תרבות וחברה מגוונים ועשירים כיאה ליישוב הטרוגני: הרצאות ירח מלא בנושאי זהות יהודית וישראלית, חגים משותפים, ערבי פיצות ספונטניים, משחקייה לילדים, קבלות שבת, ספריית קריאה ולימוד ועוד.

 

 

 

  • שיזף – תעודת זהות

מיקום: במועצה אזורית רמת נגב, בסמוך לצומת טללים, 36 ק"מ מדרום לבאר שבע.

חברי הגרעין: 15 משפחות מתוכן 8 משפחות חילוניות ו-7 משפחות דתיות ובין הבתים מתרוצצים 25 ילדים.

צביון: הגרעין המייסד של היישוב הקהילתי המעורב הראשון במועצה אזורית רמת הנגב.

מה ביישוב: בית כנסת, משחקייה וספרייה.