היזמות משתלמת

עסקים בנגב ובגליל זוכים לתמיכה נרחבת בהלוואות, מענקים, הכשרת עובדים ועוד

מימוש הטבות

גרים בנגב? מתכננים מעבר? מצאו הטבות שמתאימות לכם ויכולות לסייע בתקופת הלימודים.

סקירת ישובים רלוונטיים

חיפוש מתקדם בין מאות היישובים בנגב ובגליל שרק מחכים שתבואו לבקר בהם.

שיחה עם יועץ

שם מלא*

דוא”ל*

טלפון*

יישובים רלוונטיים

עין יהב

עין יהב הוא מושב עובדים בין באר שבע לאילת, בתחומה של המועצה האזורית ערבה תיכונה. זהו המושב הראשון שקם בערבה והוא הגדול ביותר בתחום המועצה האזורית. במושב מתגוררות כ-200 משפחות ויש בו כ-140 משקים חקלאיים. המושב הינו בעל צביון חילוני.

 


מיקום

עין יהב נמצא בתחומי המועצה האזורית ערבה תיכונה, כ-130 קילומטרים צפונית לאילת וכ-114 ק"מ דרומית לבאר שבע.


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

ניצני סיני/קדש ברנע

קדש ברנע, הידוע גם כניצני סיני, הוא מושב עובדים חקלאי חילוני ליד ניצנה ומעבר הגבול ניצנה, בתחום המועצה האזורית רמת נגב. הישוב מונה כיום למעלה כ-50 משפחות.


מיקום

קדש ברנע נמצא סמוך למעבר הגבול עם סיני "ניצנה" בחומה של המועצה האזורית רמת נגב, במרחק נסיעה של כשעה מבאר שבע ובמרחק של 65 ק”מ מירוחם.


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

ערד

ערד היא העיר המזרחית בישראל בה חיים כ-28,000 תושבים. היא שוכנת על גבול מדבר יהודה ומשקיפה על ים המלח מגובה של 600 מטר מעל הים. האוויר הנפלא ונופי הפרא הנשקפים מסביבה מעניקים לה קסם ייחודי.


מיקום

ערד שוכנת על גבול מדבר יהודה והנגב, במרחק של כ-25 ק"מ מים המלח וכ-37 ק"מ מזרחית לבאר-שבע .


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

הטבות

חממות תיירות

סיוע מקצועי, הכוונה, תיאום והדרכה ליזמים המעוניינים לפתח עסקים ומיזמים בתחומי התיירות.

מסלולי תעסוקה - תמרוץ מעסיקים

סיוע למעסיקים בישובי המטרה: אופקים, באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, מועצה אזורית מרחבים ואזורי התעשייה של הרשויות האלה.

מענקי משרד הכלכלה לתעשיינים

משרד הכלכלה מסייע באמצעות מענקים לתעשיינים, על ציוד, מבנים ורכוש.

מענקים והטבות לחקלאים

סיוע משרד החקלאות בקבלת שטחים לגידולים חקלאיים והחזרי ההשקעה בישובי המוגדרים בעלי עדיפות לאומית.

כתבות

שיא בשיווקי קרקעות בנגב

  • 17-05-2016
  • admin

 

  • עליה של 30% בשיווקי הקרקעות בנגב בשנת 2015 8,335 יחידות שווקו לעומת 6,391 ב-2014 ♦ המובילה: באר שבע עם 2,531 יחידות ♦ שיאנית הגידול היא אופקים עם עלייה של 330%
  שנת שיא בשיווקי קרקעות בנגב: 8,335 יחידות דיור שווקו במהלך 2015 כחלק ממאמצי המדינה לענות על הביקושים הגואים למגורים וההיערכות למעבר צה"ל לנגב. מהנתונים שנאספו על-ידי מרכז המידע לנגב, הפועל בשותפות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, קק"ל, תנועת אור והרשות לפיתוח הנגב, עולה כי מדובר בעלייה דרסטית של כ-30% ממספר יחידות הדיור ששווקו במהלך 2014 על ידי רשות מקרקעי ישראל, אז הסתכם מספרן ב-6,391. העיר בה נרשמו שיווקי הקרקעות הנרחבים ביותר היא באר שבע, עם 2,531 יחידות דיור ואילו אופקים היא שיאנית הגידול עם עלייה של 330%, כשבמהלך 2015 שווקו בה 497 יחידות דיור לעומת 174 אשתקד. אחרי אופקים ניצבת שדרות עם עלייה של 320%, בדימונה עלה המספר ב-140% ואילו בבאר שבע שווקו 50% יחידות יותר מבשנה שעברה. במרכז המידע לנגב ציינו כי השיווקים הנרחבים מצטרפים לפרויקטים גדולים ומשמעותיים בנגב שכבר נמצאים בתהליכי בנייה, בהם: שכונת הכלניות בבאר שבע, שכונת השחר בדימונה, שכונת אופק בירוחם, שכונת נווה שרון בנתיבות ופרויקט כרמי גת בקרית גת. "השיווקים הנרחבים לצד הפרויקטים הקיימים מעידים על אמון הציבור והמדינה בעתיד הטוב הנגב והמחויבות של הממשלה אליו", נמסר ממרכז המידע, "כפי שניתן להבחין, ריכוז המאמצים נעשה בערי הנגב - הן אלו שיובילו את העתיד והן אלו שיקלטו את המספרים הגדולים של האוכלוסייה שתהייה פה בעתיד: דור ההמשך שלנו, בנים חוזרים ונקלטים חדשים שיהגרו מגוש דן".  
יישוב יח"ד ששווקו ב-2015
באר שבע 2531
קריית גת 1617
דימונה 1533
שדרות 729
אופקים 497
נתיבות 472
ירוחם 434
להבים 305
ערד 87
מיתר 57
מצפה רמון 50
עומר 23
סה"כ 8335
 

חדש ליזמים בנגב: קורס עסקים מגיע עד אליך

  • 17-05-2016
  • admin

   

  • בדרך כלל, כשבעל עסק רוצה לקדם את עצמו הוא נאלץ להירשם לקורס כוללני בנושא, לנסוע שעה או שעתיים בדרכים ולשלם סכומים לא מבוטלים כדי לקבל את מבוקשו.
  • לא כך בנגב: תכנית חדשה של תנועת אור בשיתוף מרכז כא"ן ומועצת רמת הנגב מציעה לבעלי העסקים קורס למתן כלים והכשרה לקידום העסק בישובים עצמם, בעלות מסובסדת ובהתאמה אישית לעסקים שבמקום.
    בעלי עסקים רבים נדרשים לכלים מקצועיים לקדם את העסק: כלים ניהוליים, שיווקיים, הכרת השוק והתחרות ואפשרויות נטוורק בתחום. בכדי לקבל את מבוקשם הם נאלצים לרוב להצטרף לקורסים גנרים לקידום עסקים, המוצעים ברחבי הארץ ולנסוע מדי שבוע לקורס, בדרך כלל במרכז הארץ. זאת בעלות של זמן נסיעה והוצאות דלק, בנוסף לעלויות הקורס הלא מבוטלות שנדרשות מהיזמים. יוזמה חדשה של תנועת אור בשיתוף מרכז כא"ן ומועצה אזורית רמת הנגב מציעה ליזמים המקומיים קורס מקצועי המעניק כלים להתמודדות עם השינויים בתפיסת ניהול העסק ומסייע ברכישת מיומנויות ניהול עסקיות ובגיבוש זהות מקצועית. הקורס ניתן בעלות מסובסדת ומתבצע בישובים עצמם: כשיועצים עסקיים, מנכ"לים של חברות, ומנהלי שיווק מגיעים לישוב בפורום אינטימי ומספקים מענה לכל עסק ומעניקים כלים אפקטיביים לקידומו. הקורס הנוכחי מתקיים בפיתחת ניצנה שבמערב הנגב ובו משתתפים כ-14 יזמים, שלהם עסקים בתחומי התיירות חקלאית, משק חקלאי, אירוח, בנייה ואירועים. זהו הקורס השני שמתקיים בנגב בפורמט זה. הקורס הראשון נחנך לפני כשנה בישוב מרחב עם שברמת נגב, בו השתתפו יזמים מתחומי "הקורס נוסד מתוך ההבנה שהשינויים אותם חווים עסקים בישראל בכלל ובפריפריה בפרט מצריכים שינויים בדפוסי התנהלות של אלו העוסקים בתחום זה". אומרת אתי בלו "הקורס, 'פורום העסקים', מעניק כלים להתמודדות עם שינויים בניהול העסק, מקנה כלים ניהוליים שיווקיים ופיננסים, ומסייע בהכרת ההיבטים הפרוצדוראליים העסקיים, למידת עמיתים ובניית פלטפורמה לרישות עסקי".      

"משדכים" בין הקטנים לגדולים – מיזם למינוף עסקים בנגב

  • 16-05-2016
  • admin

 

  • מעבר בסיסי צה"ל, פארק ההייטק בבאר שבע ומוסדות רבים בדרום מהווים הזדמנות עסקית לחברות המקומיות בנגב. לשם כך יזמה הרשות לפיתוח הנגב יחד עם אג'יק מכון הנגב והסוכנות לעסקים קטנים את תוכנית י.ה.ב – מוסדות העוגן, שעניינה חיבור בין העסקים המקומיים להזדמנויות הכלכליות. "במיזם הזה כל הצדדים מרוויחים", אומרת ורד גושן, סמנכ"ל ברשות לפיתוח הנגב.
        אין זה סוד כי העשור הקרוב מהווה נקודת מפנה כלכלית משמעותית עבור הנגב. בעשור זה מתוכננת השקעה ממשלתית של יותר מכ- 25 מיליארד שקלים בפרויקטים שונים בנגב כדוגמת מעבר בסיסי צה"ל דרומה, הקמת פארק ההיי- טק בבאר שבע, הפארק המוטורי בחצרים, הקמת פארק "עידן הנגב" בצומת להבים, הרחבת נאות חובב ועוד. במקביל, בנגב פועלים מוסדות עוגן ותיקים המגלמים פוטנציאל השפעה משמעותי על הכלכלה המקומית, כדוגמת מפעלי כי"ל, מכתשים אגן, בית החולים "סורוקה" ואוניברסיטת בן- גוריון בנגב, המעסיקים אלפי עובדים ורוכשים מוצרים ושירותים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. בכדי לחבר בין ההזדמנויות הכלכליות והעסקיות שבנגב לבין העסקים המקומיים הוקם  מיזם י.ה.ב – מוסדות העוגן. מטרת המיזם להביא למינוף העסקים הקטנים והבינוניים בנגב. זאת על ידי חשיפה להזדמנויות העסקיות המתרחשות בנגב, הכשרות וייעוץ לבעלי עסקים, מידע על מכרזים פעילים, חיבור לרשת עסקית אזורית של בעלי עסקים שונים, מפגשי היכרות עם מנהלי רכש במוסדות ובחברות המובילות, קישור לכלל אפיקי התמיכה לעסקים בנגב ועוד.   במסגרת המיזם הוקם אתר אינטרנט ייחודי (http://www.bizbanegev.org.il/) בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ומט"י נגב מזרחי, המהווה אמצעי לחיבור בין העסקים המקומיים לבין מערך הרכש וההתקשרויות של מוסדות העוגן בדרום, בהם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית החולים סורוקה, מפעלי תעשיה גדולים ועוד.   "יש בנגב עסקים ונותני שירותים, יש שפע של הזדמנויות כלכליות שכבר נמצאות כאן וחדשות שמגיעות לכאן, אבל איך מחברים ביניהם? זאת השאלה שהנחתה אותנו". אומרת ורד גושן, סמנ"ל הרשות לפיתוח הנגב.   "המטרה בהקמת המיזם, שאתר האינטרנט הוא רק חלק ממנו, היא להבטיח שהמידע אודות מכרזים והפרויקטים השונים יונגש בצורה מייטבית , לנותני שירותים, ספקים ויזמים מהנגב. זאת כדי לסייע  להרחבת הפעילות הכלכלית, להגדלת היצע התעסוקה, ולשמירת ההון בבעלות מקומית, הון שיושקע חזרה בנגב לרווחת התושבים, כך שכל הצדדים מרוויחים".    

סיפורים אישיים

עו"ד, פרסומאי, בנקאי, חקלאי ומהנדס הגיעו לעשות שמח!

  • 16-05-2016
  • admin

 

  • הכותרת רק נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אבל החבר'ה האלו רציניים מאוד. יחד, חמשת החברים הלא שגרתיים האלו הקימו את להקת "אעלה בתמר", להקת חתונות מהיישוב סנסנה, שבאה לעשות שמח.
  השבוע דיברתי עם גיורא חזן, עו"ד בפרקליטות מחוז דרום, סולן וגיטריסט בלהקת "אעלה בתמר" ותושב סנסנה בשמונה השנים האחרונות ושמעתי את סיפורה המרתק של הלהקה שהתגבשה ביישוב. על סנסנה שמעו גיורא (שירה וגיטרה) וגלי אשתו (40) מחברים שעברו למקום. מבחינתם, מה שהטה את הכף לטובת היישוב הוא החינוך המצוין בסוסיא השכנה וחיי הקהילה, וב-2007 הם החליטו לעבור. "ברגע שכף רגלנו דרכה ביישוב, ישר 'התנפלו' עלינו מכל עבר עם עוגות, צ'ופרים, הצעות לעזרה והמון מאור פנים", סיפר, "מיד הרגשנו עטופים ושייכים. מצאנו כאן חברי נפש".   למי מתאים לגור בסנסנה? "ביישוב גרים אנשים שבהגדרתם משתייכים לזרם הדתי-לאומי, אבל בתוך ההגדרה הזו ישנו מנעד רחב של שונות ויש הרבה כבוד וסובלנות לאופן האישי בו כל אחד מבטא את הדתיות שלו. השונות כאן מאוד נעימה. זהו היישוב הראשון שהוקם בנגב מזה שנים רבות ויש עוד הרבה מה ליצור ולהשפיע. יש כאן אנרגיה מדהימה, חדשנות ועשייה והרבה מקום ליזמות חברתית וקהילתית"   אז הלהקה היא סוג של יזמות חברתית? "כמו הרבה דברים מוצלחים בחיים, גם הלהקה התחילה ממש במקרה. מילדות הגיטרה היא כלי תקשורת עבורי וכשעברנו לסנסנה התחברתי באופן טבעי לקבוצת בחורים שהיו מתכנסים ומנגנים במפגש 'זבח ראש חודש' אצל שרון לוי מוותיקי היישוב, גם הוא שר ומנגן בגיטרה. עם הזמן הצטרפו שאר חברי הלהקה".   איך "פרצתם" מחוץ לגבולות סנסנה? "גם זה היה לגמרי במקרה כשחברים מסוסיא סיפרו לנו על זוג מבוגרים שהתגיירו ובאו לגור שם. הם גרו בקרוון, לא היתה להם הכנסה והם רצו להתחתן. תושבי סוסיא החליטו שהם יארגנו להם את כל החתונה והיתה חסרה להם להקה שתצעיד את הזוג לחופה ותעשה לכולם שמח. ישר אמרנו: הולכים על זה!"   זו לא אחריות קצת כבדה ללהקה לא מנוסה, לנגן ערב שלם בחתונה? "ועוד איזו אחריות! גיבשנו רפרטואר ונכנסנו למשטר אימונים קפדני. הגענו בערב החתונה עם ציוד הגברה חובבני ועם המון חששות. בסופו של דבר היה מאוד מוצלח ושמח - אנשים השתוללו והפידבקים שהגיעו בעקבות האירוע נתנו לנו ביטחון שאנחנו בדרך הנכונה. אבל יותר מהכל הרגשנו שאנחנו פשוט מאוד נהנים - פשוט כיף לנו לנגן ביחד".   איך הפצתם את הבשורה? "אחרי שראינו איך הצלחנו לשמח ולעשות טוב לאנשים ועל הדרך עוד ליהנות מזה, שרון הציע ש'נשווק' את עצמנו בחינם לאנשים מעוטי יכולת וכך זה עבר מפה לאוזן ותפס תאוצה.  לאחר כניסתו של הרב חזי כהן לתפקיד רב היישוב, הוא חיבר אותנו לזוגות אותם חיתן במסגרת חברותו בארגון "צהר", זוגות שהתעניינו בהוספת אווירה יהודית כיפית לחופתם".   כל ה"לקוחות" שלכם הם מיעוטי יכולת? "לשמחתי אין הרבה זוגות שלא יכולים להרשות לעצמם לממן חתונה ועם הזמן התחילו להזמין אותנו גם בתשלום. למרות זאת, החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך לעשות טוב לחברה ואת כל הכסף שאנו מרווחים אנו מכניסים לקרן החסד של סנסנה, ששרון (שירה וגיטרה) אחראי על תפעולה ואשר ייעודה לתמוך ולסייע למשפחות נזקקות בבאר שבע. ככה כולם נהנים. אנחנו בהופעה על הבמה, הזוג זוכה לעשות מצווה ולהיכנס לחופה מתוך מעשה חסד והמשפחות הנזקקות שזוכות לתמיכה וסיוע.   מי ומה בלהקה? שם ההרכב הוא "אעלה בתמר". מתוך הפסוק בשיר השירים "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו"(שיר השירים, ז', ט'). הסנסן הוא אשכול התמר, על שמו קרויה סנסנה (שגם הייתה עיר בנחלת שבט יהודה). שיר השירים הוא שיר של אהבה. לשונו כשיר בין גבר ואישה והוא נדרש כשיר אהבה בין ישראל לקב"ה. אין מתאים ממנו להרכב. וזה ההרכב: שרון לוי, שירה וגיטרה – בנקאי בבנק הפועלים עמנואל כץ, בס וכלי הקשה – מהנדס בחברת "טבע" יניב מרמלשטיין, קלידים וסקסופון – מנכ"ל ובעלים של משרד פרסום עוז לברן – חקלאי יאיר שנייד, הגברה וסאונד – סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון גיורא חזן, שירה וגיטרה - עו"ד בפרקליטות דרום בבאר שבע       סנסנה – תעודת זהות איפה: צפון הנגב, סמוך לישובים להב אשכולות וכרמים, במרחק 20 דקות נסיעה מבאר שבע וחצי שעה מקריית גת. צביון: דתי לאומי מה ביישוב: בית תינוקות, מעון, גן ילדים, בית ספר יסודי אנתרופוסופי. בית כנסת, מגרשי ספורט, מתנ"ס, גני שעשועים, ספרייה מקווה ובקתת עץ מפנקת פתוחה ללא תשלום לצועדים בשביל ישראל. מקום עם אופי: בישוב כ-80 משפחות ומעל 500 תושבים. סנסנה הוא הישוב הראשון שהקימה תנועת אור, וזאת לאחר 15 שנה בהן לא הוקם כל ישוב חדש בנגב. הקהילה משפחתית, חמה ומגובשת, אשר מנחים אותה עקרונות השאובים ממשנתה של הציונות הדתית והחלוציות הארץ ישראלית. דיור וקליטה: כרגע רק בשכירות או רכישה יד שנייה.     פורסם בעיתון נופים 23/10/2015

בהר עמשא מצאנו קהילה מרתקת והשראה ליצירה

  • 16-05-2016
  • admin

   

  • ניצן שטרן סעד עברה ממרכז הארץ להר עמשא לפני חצי שנה ופתחה בישוב הקסום סטודיו לקרמיקה. "זה משהו אחר, סוג אחר של קסם", היא מספרת. "אנשים כאן נכנסים, מפרגנים, יש לי מפגשים בסטודיו עם אנשים מיוחדים ומרתקים".
  עד לפני חצי שנה התגוררה ניצן שטרן-סעד, אמנית קרמיקה, בישוב מוצא הסמוך לירושלים ועבדה בסטודיו שהקימה.  היום היא תושבת הר עמשא שבמזרח הנגב, בעלת גלריה וסטודיו למוצרי קרמיקה, אותם היא מכינה באובניים. "חיפשנו הרבה זמן מקום לבנות בו בית ולהרגיש בו קהילה", מספרת ניצן. "כשהגענו עם סיור של תנועת אור להר עמשא ישר התאהבנו ותוך חודשיים עברנו לכאן. פה אני מרגישה בבית. יש פה המון פוטנציאל להתפתחות וגם ליזמות".   ניצן שטרן הר עמשא2   מה מייחד עסק בנגב לעומת אזורים אחרים? "זה משהו אחר, סוג אחר של קסם. כאן רוב היום יש לי שקט לעבוד, ומצד שני הקהילה היא מאוד משמעותית. אנשים נכנסים, מפרגנים, יש לי מפגשים בסטודיו עם אנשים מיוחדים מהאזור. יש פה ראשוניות, אתגר ועניין  שאין באף מקום אחר. עם זאת זה נכון שצריך להשקיע יותר בפרסום".   איך את מסתדרת עם המרחק מאזור המרכז? "אני עושה כאן חוגים, ומוכרת גם באינטרנט את המוצרים שלי. אני עושה בעיקר כלים שימושיים שמתאימים לכל בית, אז כל אחד יכול להתרשם מהם גם באתר".   מה את יכולה להציע למי שרוצה לפתוח עסק בנגב? "במובן הפרקטי – לעשות תכנית עסקית, להתייעץ עם גורמים עסקיים, ולראות איך משווקים את העסק ואיך גורמים לאנשים להגיע אליך. במובן המהותי – לא לפחד ולעשות מה שאתם מרגישים שנכון, גם בפתיחת עסק וגם בבחירת מקום מגורים

תעשה את מה שאתה אוהב ותצליח! משפחת רונן מקדש ברנע

  • 16-05-2016
  • admin

    מי: איתן (33), רוני (31), רותם (8) ושחר (3)   נקודת מוצא: מושבים במרכז הארץ   לאן עברו: קדש ברנע   פז"מ: שלוש שנים   עיסוק: רוני אחות בקהילה, איתן איש מחשבים ובנוסף מופיע ומטפל באמצעות בעלי חיים   מוטו לחיים: תעשה מה שאתה אוהב ותצליח   למה החלטתם לעבור מהמרכז לנגב? "אשתי גרה במשך תקופה בערבה, התאהבה במקום ומאוד רצתה לחזור לגור שם", מספר איתן, "אבל בערבה לא היו מספיק אפשרויות מבחינת תעסוקה בשבילי, אז בחרנו באפשרות קצת פחות קיצונית. החלוציות היתה בנו תמיד. לפני שגרנו כאן היינו תקופה קצרה גם בשומרון".   איך הצלחתם להסתדר מבחינת עבודה? "רוני מיד הגיעה למשרה מסודרת כאחות, אבל אני אומן מופיע שצריך קהל, וכאן אין מספיק קהל. לפני המעבר ותקופה קצרה לאחריו, הייתי במצב של חוסר ודאות, לא ידעתי לאן אני הולך. לא ידעתי כלום על הדרום ועל הסביבה - שמעתי רק על הפגנות בירוחם. בסוף החלטתי שאף אחד לא יעשה בשבילי, אני זה שצריך לעשות לעצמי. התחלתי לייצר לעצמי מקורות פרנסה ובהדרגה נכנסתי לתחומים נוספים – למדתי מחשבים, תכנות, ניהול רשתות, ופה אני מיישם את זה כטכנאי אזורי, בתור עוד מקור שמייצר הכנסה".   איך הגיבו המשפחה והחברים כשהודעתם שאתם עוברים? "חלק קיבלו את זה כאילו עברנו לחו"ל", צוחק איתן. "לאנשים יש מחסום טבעי שקשה לפרוץ אותו. הרבה חברים לא מגיעים, אבל מי שמגיע – מגיע בכל הזדמנות, ותמיד כשיורדים דרומה מגיעים אלינו. מעבר זה עניין לא קל, וצריך להיות מודעים לזה שלא כולם יקבלו את זה בברכה, ושיש אנשים שלא יישארו אתך לאורך כל הדרך". קדש ברנע הדפסה-219 איך המגורים בנגב לעומת המרכז? "כאן הזמן זז לאט יותר, לא מהר כמו במרכז. פגישות נקבעות על מי מנוחות, המועדים מתארכים, לפעמים עוברת חצי שנה עד שפגישה מתקיימת, ולא כל דבר פה הוא כזה חשוב. זה מה שנקרא 'זמן מדבר'. אחרת לגמרי מהמרכז".     קדש ברנע הדפסה-313   ואיך הילדים התאקלמו? "לילדים ממש כיף פה, הלוואי ולי היו חיים כאלה בתור ילד. יש להם המון חברים והמון חוגים. כשגרים באזורים עירוניים – או שהחברים באים אחד לשני, או שפשוט לא נפגשים. פה כולם נפגשים בחוץ, יש מרחבים, רוכבים על אופניים, אפשר לתת לילדים ללכת לטייל לבד או ללכת לחברים בלי שאנחנו נדאג ונפחד שיקרה להם משהו".   הבילויים של המרכז חסרים לכם? "דווקא כאן יש חיי חברה ותרבות מאוד עשירים. בכל חודש מביאים לכאן הצגה מבחוץ – יש כאן יותר תרבות ממה שהיתה לנו במרכז. הילדים רואים הצגה פעם בחודש, ואני לא בטוח שהייתי יכול להרשות לעצמי לעשות את זה במרכז, ולקת אותם לכל כך הרבה פעילויות וחוגים כמו פה – לא מבחינת זמן ולא מבחינה כלכלית".   מה אתם הכי אוהבים בקדש ברנע? "את השקט והשלווה". משפחת רונן קדש ברנע     ובנגב בכלל? "הנגב הוא אופק רחוק ורחב, פתוח לכל עבר. כשאברהם אבינו ראה את המלאכים בפתח האוהל לאחר שהודיעו לו על לידת יצחק הצפויה, הוא נכנס לאוהל והכין אוכל והגיש להם מיד – ולא היה לו מיקרוגל", צוחק איתן. "זה בגלל שבנגב רואים מכמה קילומטרים כשאנשים מגיעים אליך, ואז אפשר להספיק להכין הכל, אין הפתעות", הוא מסביר. "אני יוצא לטיולים כמה פעמים בשבוע עם ג'יפ הסופה שלי, וכאן קשה להתרגל לנופים, הם אף פעם לא נמאסים. נהנים בכל פעם מחדש מהעוצמה והמרחבים".   יש בזה הגשמה ציונית? "הגשמה ציונית זה להיות במדינה בכלל. כאן זה יותר חלוצי מאשר להיות ציוני, וחשובה הנוכחות שלנו כאן כדי לא לאבד את האדמה, גם בגלל שכנינו שמתפרשים סביב. וצריך לשים

גלריה