ים של אפשרויות

פארק גב ים בבאר שבע - הפרחת השממה בגירסה המודרנית

מימוש הטבות

גרים בנגב? מתכננים מעבר? מצאו הטבות שמתאימות לכם ויכולות לסייע בתקופת הלימודים.

סקירת ישובים רלוונטיים

חיפוש מתקדם בין מאות היישובים בנגב ובגליל שרק מחכים שתבואו לבקר בהם.

שיחה עם יועץ

שם מלא*

דוא”ל*

טלפון*

יישובים רלוונטיים

באר שבע

באר שבע אשר שוכנת במרכזה הגאוגרפי של ישראל ולה היסטוריה עשירה של למעלה מ-3,700 שנה, חיים בה כיום כ-215,000 תושבים שנהנים מעיר משגשגת ומתפתחת שמשמשת כמטרופולין לאזור כולו.


מיקום

העיר באר שבע ממוקמת בצפון הנגב, כשעה נסיעה מתל אביב ומשמשת כעיר המטרופולין של האזור.


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

ירוחם

ירוחם היא מועצה מקומית המונה כ-10,000 תושבים וממוקמת בין המכתש הגדול לאגם ירוחם. תושבי המועצה נהנים מחינוך איכותי, הזדמנויות תעסוקה רבות וסביבת מגורים אידיאלית המשלבת בין נופי מדבר מרהיבים לנווה מדבר ירוק סביב אגם ירוחם.


מיקום

העיר ירוחם ממוקמת במיקום מרכזי בנגב - כחצי שעה נסיעה מהעיר באר שבע, 10 דקות מעיר הבה"דים ו-40 דקות ממצפה רמון. מיקומה הגיאוגרפי של ירוחם "בין מכתש לאגם" והיותה מוקפת בשמורות טבע מעמידים אותה בראש הרשימה של אזורי התיירות בנגב.


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

עומר

עומר הינו יישוב כפרי-עירוני כ-3 ק”מ מצפון לבאר שבע. בישוב מתגוררים כ 8,000 תושבים והוא מדורג בדירוג 10 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי.


מיקום

הישוב ממוקם כ-5 דקות נסיעה מהעיר באר שבע, בסמוך לכביש 6 ובמרחק נסיעה של כ-70 דקות מתל אביב.


לפרטים נוספים

* שם מלא
* דוא”ל
* טלפון

הטבות

דיור

התמריצים הממשלתיים, יוצרים הזדמנויות לרכישת בית או דירה בסכומים שלא תמצאו בשום מקום בארץ. לדוגמא: הנחות של עד 100% משווי המגרשים לבנייה, מגרשים גדולים במיוחד עד 2.5 דונם ופטור מדמי היתר.

מסלולי תעסוקה - תמרוץ מעסיקים

סיוע למעסיקים בישובי המטרה: אופקים, באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, מועצה אזורית מרחבים ואזורי התעשייה של הרשויות האלה.

נגביסט - כרטיס הטבות לתושבי הנגב

כרטיס ייחודי המעניק לתושבי הנגב הטבות מיוחדות במגוון עסקים בתחומי התרבות והפנאי

סיוע בשכר דירה למשפחות חדשות בשדרות וישובי הנגב המערבי

סיוע בשכר דירה חודשי למשפחות שעברו לעוטף עזה ושדרות אחרי 1.1.14

כתבות

הדור הבא של המדענים ואנשי ההיי טק לומד היום בנגב

  • 02-05-2016
  • admin

 

  • דור המדבר, לא מה שחשבתם: אם רק לפני עשור, היעד בבתי הספר התיכוניים היה לצייד את בוגריו בתעודת בגרות שתבטיח את עתידם בהמשך הדרך, היום זה כבר לא מספיק ואת זה הבינו מזמן במערכת החינוך המתקדמת ביישובי הדרום.
  אזור הנגב, בשל ריחוקו מהמרכז (או אולי בזכותו) ומיעוט המשאבים, תמיד הצטיין בחלוציות ובחשיבה יצירתית "מחוץ לקופסה" ועל זאת יעידו ההמצאות והפיתוחים הרבים בתחום החקלאות, האנרגיה הסולארית והמדעים אשר צמחו ב"שממה" והביאו בשורות פורצות דרך בתחומם. מערכת החינוך הדרומית, גם היא דוגלת בחלוציות והשכילה להכניס למערכת חידושים אשר יעניקו יתרון לדור ההמשך  ויבטיחו את עתידו ואת עתיד האזור כולו. לשם כך, נפתחו בשנים האחרונות מספר מסלולי לימוד ייחודיים בכ-100 בתי ספר במחוז הדרום, אשר מטרתם טיפוח מנהיגות, עידוד מצוינות ופיתוח יצירתיות בתחומי המדעים והסייבר בד בבד עם הכשרה ללימודי תעודה, כבר במסגרת התיכונית. חלק מתוכניות אלו נוסדו ביוזמה ובסיוע חברות גדולות במשק ושל יחידות המודיעין הצה"ליות, ביניהן  8200 ובסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב) ועל כן גם מהוות קרש קפיצה לשירות צבאי מאתגר ומשמעותי ביחידות העילית של צה"ל ולעתיד תעסוקתי לאחר השחרור.   הטובים לדרום!     - "מעבר צה"ל דרומה זו פעולה לאומית.. פארק הי-טק עם 13,000 מקומות עבודה הוקם בבאר שבע וכל החברות הכי גדולות בעולם הגיעו לשם" (השר סילבן שלום "אולפן שישי" ערוץ 2, 20/3) כחלק מתכנית לאומית אסטרטגית של מדינת ישראל, לפיתוח הנגב ובמטרה להעלות את שיעור הצמיחה והתעסוקה באזור, פותחו תוכניות סיוע והטבות לחברות תעשייה והיי טק אשר יקבעו את מקום מושבן בנגב. כתוצאה מכך, עשרות מפעלים של חברות מובילות עברו דרומה ויצרו עשרות אלפי משרות חדשות.  לנתון המעודד הזה, יש להוסיף את מעבר בסיסי ההדרכה והמודיעין של צה"ל דרומה, אשר יביא לצמיחה וליצירת הזדמנויות נוספות. צה"ל וחברות מובילות כדוגמת מייקרוסופט, IBM  וטלקום, מחזירים מצדם טובה לנגב ולתושביו באמצעות ייזום ושותפות מלאה בחלק ממסלולי החינוך הייחודים והשתתפות פעילה בטיפוח הדור הצעיר אשר יוביל ויצעיד קדימה הן את אותן חברות והן את הנגב והחברה הישראלית בכלל.   מדרימים בגלל התעסוקה, נשארים בגלל החינוך! "הנוער שגדל ומתחנך היום בדרום, יזכה ליתרון משמעותי בעתיד, בדומה לזה שיש כיום לילדי המרכז" (צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים). אם פעם היה צריך להתקרב למרכז על מנת לקבל חינוך טוב לילדים, או בכדי לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי נחשב, היום כבר אפשר להבחין בהתהפכות המגמה. בעוד שבמרכז הארץ יוקר המחייה מרקיע שחקים והחינוך הטוב נרכש בכסף רב, הרי שבדרום, ניתן להשיג דיור במחיר שפוי וליהנות מסבסוד של תוכניות חינוך יוקרתיות ומהשכלה גבוהה באוניברסיטה מובילה. לראיה, משפחות רבות מהמרכז עברו לדרום "רק בעקבות מקום העבודה" של ההורים והיום הן כבר יודעות שהן קבעו את ביתן בדרום בשל החינוך והאופק התעסוקתי שהאזור מציע לילדיהן.  

"המדגרה" בקיבוץ רביבים – לגוזלי היי טק המעוניינים לפרוש כנפיים!

  • 11-05-2016
  • admin

 

  • קשה באימונים, קל בעסקים: 25 דקות מבאר שבע, בקיבוץ רביבים, באווירה מדברית קסומה ומעוררת השראה ויצירתיות נמצא מחנה האימונים הראשון בישראל לסטארטאפיסטים. המיזם שנקרא ה"מדגרה", מיועד לשאפתנים ויזמים המעוניינים להזניק באינטנסיביות את המיזם שלהם בלי הסחות דעת, כשלרשותם שורת מומחים ואנשי מקצוע ייעודיים לעניין שלהם.
  • לאתר "המדגרה": http://www.madgera.com/
 

"משדכים" בין הקטנים לגדולים – מיזם למינוף עסקים בנגב

  • 16-05-2016
  • admin

 

  • מעבר בסיסי צה"ל, פארק ההייטק בבאר שבע ומוסדות רבים בדרום מהווים הזדמנות עסקית לחברות המקומיות בנגב. לשם כך יזמה הרשות לפיתוח הנגב יחד עם אג'יק מכון הנגב והסוכנות לעסקים קטנים את תוכנית י.ה.ב – מוסדות העוגן, שעניינה חיבור בין העסקים המקומיים להזדמנויות הכלכליות. "במיזם הזה כל הצדדים מרוויחים", אומרת ורד גושן, סמנכ"ל ברשות לפיתוח הנגב.
        אין זה סוד כי העשור הקרוב מהווה נקודת מפנה כלכלית משמעותית עבור הנגב. בעשור זה מתוכננת השקעה ממשלתית של יותר מכ- 25 מיליארד שקלים בפרויקטים שונים בנגב כדוגמת מעבר בסיסי צה"ל דרומה, הקמת פארק ההיי- טק בבאר שבע, הפארק המוטורי בחצרים, הקמת פארק "עידן הנגב" בצומת להבים, הרחבת נאות חובב ועוד. במקביל, בנגב פועלים מוסדות עוגן ותיקים המגלמים פוטנציאל השפעה משמעותי על הכלכלה המקומית, כדוגמת מפעלי כי"ל, מכתשים אגן, בית החולים "סורוקה" ואוניברסיטת בן- גוריון בנגב, המעסיקים אלפי עובדים ורוכשים מוצרים ושירותים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. בכדי לחבר בין ההזדמנויות הכלכליות והעסקיות שבנגב לבין העסקים המקומיים הוקם  מיזם י.ה.ב – מוסדות העוגן. מטרת המיזם להביא למינוף העסקים הקטנים והבינוניים בנגב. זאת על ידי חשיפה להזדמנויות העסקיות המתרחשות בנגב, הכשרות וייעוץ לבעלי עסקים, מידע על מכרזים פעילים, חיבור לרשת עסקית אזורית של בעלי עסקים שונים, מפגשי היכרות עם מנהלי רכש במוסדות ובחברות המובילות, קישור לכלל אפיקי התמיכה לעסקים בנגב ועוד.   במסגרת המיזם הוקם אתר אינטרנט ייחודי (http://www.bizbanegev.org.il/) בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ומט"י נגב מזרחי, המהווה אמצעי לחיבור בין העסקים המקומיים לבין מערך הרכש וההתקשרויות של מוסדות העוגן בדרום, בהם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית החולים סורוקה, מפעלי תעשיה גדולים ועוד.   "יש בנגב עסקים ונותני שירותים, יש שפע של הזדמנויות כלכליות שכבר נמצאות כאן וחדשות שמגיעות לכאן, אבל איך מחברים ביניהם? זאת השאלה שהנחתה אותנו". אומרת ורד גושן, סמנ"ל הרשות לפיתוח הנגב.   "המטרה בהקמת המיזם, שאתר האינטרנט הוא רק חלק ממנו, היא להבטיח שהמידע אודות מכרזים והפרויקטים השונים יונגש בצורה מייטבית , לנותני שירותים, ספקים ויזמים מהנגב. זאת כדי לסייע  להרחבת הפעילות הכלכלית, להגדלת היצע התעסוקה, ולשמירת ההון בבעלות מקומית, הון שיושקע חזרה בנגב לרווחת התושבים, כך שכל הצדדים מרוויחים".    

סיפורים אישיים

"בשבילי EMC היא שילוב של מקום עבודה ביתי ונעים עם הזדמנות למקפצה בקריירה"

  • 11-05-2016
  • admin

   

  • אנה מיכאלי, ראש צוות פיתוח בחברת ההייטק EMCבבאר שבע, הגיעה לפני שלוש שנים כבוגרת טרייה של האוניברסיטה ומאז התקדמה במהירות, כשכיום היא מנהלת את הצוות. יצאנו לבדוק איך זה קורה ומה סוד הקסם של EMC בנגב.
  לפני כשלוש שנים הגיעה אנה מיכאלי, אז בוגרת טרייה של החוג למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון, לעבוד בחברת ההייטק העולמית EMC, בשלוחה החדשה שפתחה בנגב. היא התקבלה לעבודה ללא כל ניסיון קודם והתחילה את דרכה כמפתחת. היום אנה היא ראש צוות פיתוח, מנהלת פרויקטים ועובדים, כשלפניה עוד עתיד בחברה. "יש פה הזדמנות אדירה למקפצה בקריירה" אומרת אנה מיכאלי. "בניגוד למקומות אחרים, שבשביל לקבל אותך דורשים ניסיון של כמה שנים, קיבלו אותי לעבודה היישר מהלימודים, כמובן לאחר בחינה וראיונות, אבל ברגע שהוכחתי את עצמי ידעו להעריך את זה ונתנו לי להתקדם ולצמוח. ההתפתחות המקצועית פה היא מדהימה". "מעבר לזה יש פה אווירה מאוד מיוחדת" ממשיכה אנה. "יש תחושה של משפחתיות ושל יחד, זה לא כמו במקומות אחרים שבאים, עובדים והולכים הביתה. כאן כולם מכירים את כולם, המנהלים יודעים איך קוראים לבני הזוג ולילדים של כל עובד, בערב עושים דברים משותפים יחד – זה משהו אחר". אנה מיכאלי     אנה היא רק דוגמא אחת לאופי העבודה ולייחודה של חברת EMC בנגב. החברה פתחה בבאר שבע מרכז מצוינות, אשר צמח מעשרות בודדות של עובדים לכ-100 עובדים, כמעט כולם תושבי הדרום או כאלו שעברו אליו. כשמסתובבים במשרדים המעוצבים, לא קשה להבחין באווירה המיוחדת: פינת אוכל נעימה ומזמינה ומודעות על אירועים, תחרויות וחידות בין העובדים. "כן, אתם לא טועים" מחייכת מאיה הופמן-לוי, מנהלת מרכז המצוינות של EMC בבאר שבע, "יש בEMC- משהו  ייחודי, גם בהיבט המקצועי וגם ברוח המקום ובאנשים, ויש בה את הגמישות הנדרשת לפעול בסביבה חלוצית ומאתגרת הנתונה לשינויים רבים. המיקום של הפארק מעצים את הקשר המצוין שלנו עם האוניברסיטה שמתבטא בגיוס כוח אדם, כמו שאתם רואים. כיום הגענו למצב שבו 85% מהעובדים שלנו גרים בנגב ואנו פועלים, בשותפות עם גופים כמו מרכז המידע הארצי לנגב ולגליל, על מנת לסייע למשפחות עובדינו בנושאי תעסוקה, דיור, חינוך ופנאי". בימים אלו מוצעות ב-EMC, הפועלת בעולם ניהול תשתיות ה-IT (טכנולוגיות מידע) ומאיצה את המסע למחשוב ענן, משרות בכירות ותפקידי ניהול, לצד משרות לבוגרים טריים, שניתנת להם הכשרה במקום. "אני מזמינה את כל מי שמתאים וגר בנגב, או רוצה לעבור לנגב, להגיש קורות חיים".      

מבוסטון לנגב: "חשבתי שנמות כאן מחום"

  • 15-05-2016
  • admin

  • עבור רייצ'ל ואדם הייתה זו הגשמת "החלום הישראלי" - ציונות, חיי קהילה וסטארט-אפ בארץ הקודש אמנם לא חציית ים סוף וגם לא נדודים ארוכים במדבר, אבל בהחלט סיפור עלייה מרגש לקראת חג החירות של זוג שהגיע "הביתה": מבוסטון מסאצ'וסטס לרתמים, רמת הנגב בשלושה חודשים
  כשרייצ'ל ואדם הופקינס, נכנסו באישון לילה ליישוב הקטן רתמים שבמועצת רמת נגב המדברית, הם התקשו להאמין למראה עיניהם - עשרות מתושבי היישוב חיכו להם עם אוכל, מצעים, מזרנים וצעצועים לילדים. "זאת הייתה חוויה מדהימה, באותו רגע הבנו שאין מקום אחר בו היינו רוצים לחיות". בראיון עם אדם (33) עורך דין במקצועו ורייצ'ל (33) מורה לחינוך מיוחד, שניהם ילידי בוסטון, קשה שלא להתפעל מההתלהבות המדבקת, בה הם מתארים את חייהם החדשים בארץ. דרך סיפורם ניסינו להתחקות אחר סוד הקסם של היישוב רתמים אשר במועצת רמת הנגב. אדם, ספר לנו על רעיון העלייה, באיזה שלב בחיים זה פגש אתכם? "אף פעם לא חשבנו על עליה כשגדלנו בבוסטון. אני לא בטוח מתי צץ הרעיון לראשונה, אבל כשנולד לנו הבן הראשון, החלטנו לקחת חלק פעיל בהתמודדות של מדינת ישראל. לא רצינו להיות מהאנשים שרק יושבים בצד ומנסים להגן על ישראל, רצינו ממש לתרום ולהיות חלק מהמדינה, על מנת שילדינו יוכלו לגדול בה".   ספר לנו על המעבר עצמו. היו חששות? "אמרתי לאשתי שאנחנו צריכים לעבור לארץ, והמקום האחרון שחשבתי שנעבור אליו הוא המדבר, הנגב. , חשבת שנמות בנגב (צוחק קצת).. שיהיה חם בטירוף, לא נוח ושנהיה אומללים. בקיץ 2014 קיבלנו הצעה לעבור בחודש נובמבר לרתמים – לאחר ששוחחנו עם כמה אנשים, בהחלטה מהירה אך בלב שלם, מכרנו את כל הרכוש בארה"ב ועלינו לארץ - מתוך ההבנה שהילדים צעירים ולכן זה העיתוי הנכון ביותר עבור המשפחה. עבורי זאת הייתה הפעם הראשונה בה ביקרתי בארץ, רייצ'ל ביקרה כאן מספר פעמים בעבר". באילו קשיים נתקלתם? "ידענו שזה לא הולך להיות קל, אך בדיעבד לא היינו משנים שום דבר. היינו חדורי מוטיבציה וידענו שלא משנה באילו מכשולים ניתקל – נצליח להתמודד. עם הרבה עזרה מארגון נפש בנפש וממשפחות ביישוב, צלחנו את המעבר. כשאנשים באים בגישה הנכונה ועם משאבים פנימיים – הדברים מסתדרים."   איך עברו עליכם החודשים הראשונים בארץ? "אנחנו ברי מזל שהייתה לנו את תמיכת הקהילה ברתמים. מכיוון שלא הייתה לנו מכונית – נעזרנו באנשים כמעט בהכל - מהזמנת מצרכים בסופר, דרך הסעת הילדים לרופא ואף ליווי לבנק על מנת לוודא שהכל מסתדר. אנשים בארץ מתלוננים על הבירוקרטיה כאן, אבל ככה זה בכל מקום בעולם, ישראלים אוהבים להתלונן על המדינה הרבה (צוחק אדם)". אדם ורייצ'ל מרתמים מה היתה תגובת המשפחה והחברים בארה"ב למעבר? "הסבים והמשפחה חששו שיתגעגעו לילדים, אבל כשהגיעו לבקר, הם ראו כמה אנחנו והילדים מאושרים כאן. לכן, הם עדיין עצובים קצת שאנחנו לא לידם, אבל שמחים בשבילנו. בסופו של דבר זאת החלטה שלנו, רצינו להיות כנים עם עצמנו ולעשות את ההחלטה שאנחנו שלמים איתה וטובה לנו. לפני 30 שנה כשאנשים עשו עלייה, הם לא ידעו מתי תהיה שיחת הטלפון הבאה שהם יעשו, מה שגורם לי להבין שהיום זה קל יחסית למה שהיה בעבר. מכניס פרופורציות"   איך הסתדרתם מבחינת עבודה? "יום אחד, אשתי נתקלה במודעה בה חיפשו דובר אנגלית לעסק סטארט-אפ הממוקם בלהבים. חשבתי שזה רעיון נחמד לעבודה זמנית בגלל המיקום בדרום ובגלל שאני דובר אנגלית. ברוך השם זה הסתדר מעולה - עכשיו אני אחד מארבעת השותפים שבונים את החברה, ואשתי רייצ'ל גם היא חלק מצוות ההנהלה. הסטארט-אפ שלנו מספק פתרונות בבניה וקידום אתרים, כמו גם סיוע בשיווק דיגיטלי וניו מדיה (רשתות חברתיות)". כיצד מתבטא החיבור בין חיי הקהילה לדת ביישוב? "אנחנו קהילה דתית-מסורתית. כולם שומרים שבת, אך לכל משפחה יש את ההגדרה שלה למהו אורך חיים דתי, חלק מהמשפחות מסורתיות יותר וחלק פחות – וזה עובד מצוין. יש בית כנסת אחד, כאשר חלק מבני הגרעין הם ספרדים וחלק אשכנזים, אבל זה איכשהו מתמזג לנוסח אחד, תפילה נוסח "רתמים" אנחנו קוראים לזה.   ניגון נוסח רתמים?                                                                                              "כן, הניגון באותו יום נקבע לפי האדם הראשון שעולה להקריא, מה שמאפשר שילוב בין השניים (ספרדי ואשכנזי)"   מה הוא הדבר שאתם הכי אוהבים ברתמים? "בניגוד לארצות הברית, שם למרות המשפחה והחברים, היה לנו את הבית שלנו ואת המשפחה הגרעינית בלבד.  פה ברתמים, הילדים יכולים להסתובב חופשי ואתה מרגיש חלק מקהילה חזקה שבה כולם בשביל כולם. בנוסף, כאן אתה מרגיש שאתה משפיע על אופי הקהילה, לוקח חלק במשהו ייחודי וחדש. בעינינו אנחנו לוקחים חלק בחזון של בן גוריון – ליישב את הנגב, לבנות את המדינה."     ולסיכום, אילו אנשים הייתם רוצים לראות מצטרפים לרתמים? "אנשים בראש פתוח, שמעוניינים בעשייה חברתית  ועם רצון לבנות משהו חדש."    
  • רתמים – תעודת זהות
איפה: רתמים משתייך למועצה אזורית רמת הנגב, ושוכן כשלושה ק"מ צפונית-מערבית לרביבים וכחצי שעה נסיעה לבאר שבע. מקום עם אופי: רתמים הוא יישוב קהילתי בעל צביון דתי. רתמים הוקם כקיבוץ של תנועת הקיבוצים בתחילת שנות ה-80. בתחילת שנות ה-90, בשל קשיים חברתיים וכלכליים, קיבוץ רביבים הסמוך פרש את חסותו על רתמים שעמד לפני פירוק. מרבית התושבים עזבו ומבני הציבור והבתים הוסבו לחדרי אירוח וחדרים לשיכון עובדים. באוגוסט 2009 אוכלס המקום מחדש ע"י קבוצת חברים שלמדו יחד במכינה הקדם צבאית "עצמונה", שהגיעו להתיישב במקום עם חלום ליישב את הנגב, בתמיכתם של מנהל מקרקעי ישראל, משרדי הממשלה וסיוע רב של "החטיבה להתיישבות" ו"תנועת אור". כיום מונה היישוב כ-80  משפחות דתיות מזרמים שונים, מתוכנן לגדול עד לאוכלוסייה של  כ-300 משפחות ולהוות יישוב קהילתי מרכזי במועצה אזורית רמת נגב. תרבות ופנאי: התרבות ברתמים תופסת מקום חשוב ומרכזי בחיי הקהילה. ביישוב פועלת וועדת תרבות האחראית על פעילויות התרבות והפנאי, ביניהן: מפגשים חברתיים אחת לחודש, חגים משותפים, קידוש בשבתות ובקיץ נערכת לעיתים גם סעודה שלישית, ערבים נפרדים לנשים ולגברים, טיולים, ערבי שירה, לימודי תורה, ירידים מקומיים ועוד. בנוסף מתקיימים חוגים וסדנאות: התעמלות ומחול לנשים, עיסוי תינוקות, הדרכה הורית, משחקי כדורסל, ושיעורי טאי-צ'י לגברים. גם קיבוצי הסביבה והמועצה האזורית בפרט, מציעים מגוון רחב של פעילויות תרבות, חוגים ופעילויות לכל המשפחה. ברתמים ניתן למצוא: בריכת שחייה, גני משחקים, משחקייה, מועדון. חינוך: בתחומי היישוב ישנן 6 מסגרות לגיל הרך החל מגיל 0 ועד סיום גן חובה. מרבית ילדי היישוב לומדים בבית הספר היסודי דתי "קול יעקב" בירוחם. ילדי התיכון לומדים באחד מהתיכונים, הישיבות והאולפנות האזוריים – במצפה רמון, בירוחם, בדימונה ובבאר שבע. אפשרויות דיור: רתמים מעוניינים לקלוט משפחות דתיות הרוצות לגור בנגב, בקהילה דתית חמה, אכפתית ואידיאולוגית. כל הבתים ביישוב מאוכלסים אולם קיימים קרוואנים בגדלים שונים פנויים לאכלוס בהשכרה.        

עו"ד, פרסומאי, בנקאי, חקלאי ומהנדס הגיעו לעשות שמח!

  • 16-05-2016
  • admin

 

  • הכותרת רק נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אבל החבר'ה האלו רציניים מאוד. יחד, חמשת החברים הלא שגרתיים האלו הקימו את להקת "אעלה בתמר", להקת חתונות מהיישוב סנסנה, שבאה לעשות שמח.
  השבוע דיברתי עם גיורא חזן, עו"ד בפרקליטות מחוז דרום, סולן וגיטריסט בלהקת "אעלה בתמר" ותושב סנסנה בשמונה השנים האחרונות ושמעתי את סיפורה המרתק של הלהקה שהתגבשה ביישוב. על סנסנה שמעו גיורא (שירה וגיטרה) וגלי אשתו (40) מחברים שעברו למקום. מבחינתם, מה שהטה את הכף לטובת היישוב הוא החינוך המצוין בסוסיא השכנה וחיי הקהילה, וב-2007 הם החליטו לעבור. "ברגע שכף רגלנו דרכה ביישוב, ישר 'התנפלו' עלינו מכל עבר עם עוגות, צ'ופרים, הצעות לעזרה והמון מאור פנים", סיפר, "מיד הרגשנו עטופים ושייכים. מצאנו כאן חברי נפש".   למי מתאים לגור בסנסנה? "ביישוב גרים אנשים שבהגדרתם משתייכים לזרם הדתי-לאומי, אבל בתוך ההגדרה הזו ישנו מנעד רחב של שונות ויש הרבה כבוד וסובלנות לאופן האישי בו כל אחד מבטא את הדתיות שלו. השונות כאן מאוד נעימה. זהו היישוב הראשון שהוקם בנגב מזה שנים רבות ויש עוד הרבה מה ליצור ולהשפיע. יש כאן אנרגיה מדהימה, חדשנות ועשייה והרבה מקום ליזמות חברתית וקהילתית"   אז הלהקה היא סוג של יזמות חברתית? "כמו הרבה דברים מוצלחים בחיים, גם הלהקה התחילה ממש במקרה. מילדות הגיטרה היא כלי תקשורת עבורי וכשעברנו לסנסנה התחברתי באופן טבעי לקבוצת בחורים שהיו מתכנסים ומנגנים במפגש 'זבח ראש חודש' אצל שרון לוי מוותיקי היישוב, גם הוא שר ומנגן בגיטרה. עם הזמן הצטרפו שאר חברי הלהקה".   איך "פרצתם" מחוץ לגבולות סנסנה? "גם זה היה לגמרי במקרה כשחברים מסוסיא סיפרו לנו על זוג מבוגרים שהתגיירו ובאו לגור שם. הם גרו בקרוון, לא היתה להם הכנסה והם רצו להתחתן. תושבי סוסיא החליטו שהם יארגנו להם את כל החתונה והיתה חסרה להם להקה שתצעיד את הזוג לחופה ותעשה לכולם שמח. ישר אמרנו: הולכים על זה!"   זו לא אחריות קצת כבדה ללהקה לא מנוסה, לנגן ערב שלם בחתונה? "ועוד איזו אחריות! גיבשנו רפרטואר ונכנסנו למשטר אימונים קפדני. הגענו בערב החתונה עם ציוד הגברה חובבני ועם המון חששות. בסופו של דבר היה מאוד מוצלח ושמח - אנשים השתוללו והפידבקים שהגיעו בעקבות האירוע נתנו לנו ביטחון שאנחנו בדרך הנכונה. אבל יותר מהכל הרגשנו שאנחנו פשוט מאוד נהנים - פשוט כיף לנו לנגן ביחד".   איך הפצתם את הבשורה? "אחרי שראינו איך הצלחנו לשמח ולעשות טוב לאנשים ועל הדרך עוד ליהנות מזה, שרון הציע ש'נשווק' את עצמנו בחינם לאנשים מעוטי יכולת וכך זה עבר מפה לאוזן ותפס תאוצה.  לאחר כניסתו של הרב חזי כהן לתפקיד רב היישוב, הוא חיבר אותנו לזוגות אותם חיתן במסגרת חברותו בארגון "צהר", זוגות שהתעניינו בהוספת אווירה יהודית כיפית לחופתם".   כל ה"לקוחות" שלכם הם מיעוטי יכולת? "לשמחתי אין הרבה זוגות שלא יכולים להרשות לעצמם לממן חתונה ועם הזמן התחילו להזמין אותנו גם בתשלום. למרות זאת, החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך לעשות טוב לחברה ואת כל הכסף שאנו מרווחים אנו מכניסים לקרן החסד של סנסנה, ששרון (שירה וגיטרה) אחראי על תפעולה ואשר ייעודה לתמוך ולסייע למשפחות נזקקות בבאר שבע. ככה כולם נהנים. אנחנו בהופעה על הבמה, הזוג זוכה לעשות מצווה ולהיכנס לחופה מתוך מעשה חסד והמשפחות הנזקקות שזוכות לתמיכה וסיוע.   מי ומה בלהקה? שם ההרכב הוא "אעלה בתמר". מתוך הפסוק בשיר השירים "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו"(שיר השירים, ז', ט'). הסנסן הוא אשכול התמר, על שמו קרויה סנסנה (שגם הייתה עיר בנחלת שבט יהודה). שיר השירים הוא שיר של אהבה. לשונו כשיר בין גבר ואישה והוא נדרש כשיר אהבה בין ישראל לקב"ה. אין מתאים ממנו להרכב. וזה ההרכב: שרון לוי, שירה וגיטרה – בנקאי בבנק הפועלים עמנואל כץ, בס וכלי הקשה – מהנדס בחברת "טבע" יניב מרמלשטיין, קלידים וסקסופון – מנכ"ל ובעלים של משרד פרסום עוז לברן – חקלאי יאיר שנייד, הגברה וסאונד – סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון גיורא חזן, שירה וגיטרה - עו"ד בפרקליטות דרום בבאר שבע       סנסנה – תעודת זהות איפה: צפון הנגב, סמוך לישובים להב אשכולות וכרמים, במרחק 20 דקות נסיעה מבאר שבע וחצי שעה מקריית גת. צביון: דתי לאומי מה ביישוב: בית תינוקות, מעון, גן ילדים, בית ספר יסודי אנתרופוסופי. בית כנסת, מגרשי ספורט, מתנ"ס, גני שעשועים, ספרייה מקווה ובקתת עץ מפנקת פתוחה ללא תשלום לצועדים בשביל ישראל. מקום עם אופי: בישוב כ-80 משפחות ומעל 500 תושבים. סנסנה הוא הישוב הראשון שהקימה תנועת אור, וזאת לאחר 15 שנה בהן לא הוקם כל ישוב חדש בנגב. הקהילה משפחתית, חמה ומגובשת, אשר מנחים אותה עקרונות השאובים ממשנתה של הציונות הדתית והחלוציות הארץ ישראלית. דיור וקליטה: כרגע רק בשכירות או רכישה יד שנייה.     פורסם בעיתון נופים 23/10/2015

גלריה